תקופת המלפפונים של הפוליטיקה הישראלית מזמנת לנו שרשרת נכבדה של פוליטיקאים, פוליטיקאים לעתיד ופוליטיקאים בהתלבטות השוקלים את צעדיהם לקראת הבחירות. חלקם מחליטים שהגיע הזמן לנוח ופורשים מהפוליטיקה. אחרים, מבליחים פתאום מתהום הנשייה (יואב גלנט? זה לא ההוא ש…?) וקופצים בחזרה למרכז הבמה. עיתונאים חוצים את הקווים, רשימות מתאחדות, רשימות מתפרקות ובאופן כללי, כיף גדול של עונת הרכבת הרשימות שיתחלף בכיף לא פחות גדול עם הגשת הרשימות ותחילת הקמפיינים הרשמיים.

בין אותם אנשים שרצו להתמודד על מקום בכנסת הבאה (דרך מפלגת הבית היהודי) היה עד לאחרונה מנחם בן אלא שהוא חזר בו ברגע האחרון והחליט לא להתמודד, בין היתר, כפי שהוא בעצמו כותב, כי הוא כלל לא מתאים למצע של הבית היהודי. פרישתו של מנחם בן מהמירוץ צריכה לשמח כל חובב מדע ליברלי שתומך בדברים כמו זכויות לקהילה הגאה או לחילופין מסכים עם עקרונות המדע והררי התימוכין לתאוריית האבולוציה (בניגוד לתאוריה הפשוטה יותר אך חסרת כל עמוד שדרה של "אדמה+הוקוס פוקוס=גבר; צלע של גבר+הוקוס פוקוס=אישה"). את חגיגות הפרישה ואי חברותו של מנחם בן בכנסת הבאה נציין עם פרסום מחודש של שני פוסטים מהבלוג הישן שכתבתי בתגובה לדבריו של מנחם בן בעיתונות הארצית.

הטקסט המצורף פורסם במעריב ב-2.10.2012 והתמונה היא מתוך הגירסא הדיגיטלית של העיתון. הסיפור בקצרה מדבר על פרופ' ממכון וייצמן שהתראיין ל"הארץ" ופובליציסט שתוקף אותו. למזלנו, לפובליציסט אין ממש מושג על מה הוא מדבר ולכן קל לסתור כמעט כל מילה שהוא כתב. מפאת קוצר הזמן, נתמקד בשלושה חטאים שמבצע מנחם בן:

1. חטא היוהרה – מנחם בן הוא לא פרופסור ולא דוקטור. הוא לא ביולוג. לפי ויקפדיה, הוא בכלל לא בוגר תואר ראשון אלא למד רק שנה אחת באוניברסיטה. לעומתו, פרופ' לנצט הוא ראש המכון לחקר הגנום ומומחה בתחומו. אז נכון, בשיטה המדעית טיעונים נבדקים לגופם ולא לגופו של טוענם, אבל בכל זאת, קצת קשה לסתור תאוריה אם אתה לא באמת מכיר אותה, לא יודע איך היא עובדת, לא קראת מאמרים אקדמיים שעונים על הבעיות שיש לך עם התאוריה ובאופן כללי, כשיוצאים לקרב מוחות מדעי נגד מישהו, כדאי להיות חמוש. לזכותו של מנחם בן ייאמר שהוא לא תוקף על סמך דעתו האישית בלבד אלא מביא תימוכין מהכתובים ומצטט את דארווין. ניסיון נחמד, אבל זה בעוכריו כי הציטוט של דארויין מחטיא את מנחם בחטא אחר:

2. חטא המקור הלא-רלוונטי – אני לא יודע אם מנחם בן מצטט את דארווין מתוך בורות בשיטה המדעית או סתם מתוך רשעות. מה שמנחם בן מפספס זה שבניגוד לתנ"ך ולתורה, המדע משתנה כל הזמן בהתאם לממצאים החדשים ומעדכן את התאוריות. כך הן נשארות מעודכנות ומתארות את העולם יותר טוב שכן הן מסתמכות על עוד ידע שצברנו. בניגוד לכך, התנ"ך הוא נצחי וקבוע ומתאר את האופן שבו חבורה של רועי צאן בעידן הברזל ראו את היקום. אי לכך ובהתאם לזאת, דארווין כבר לא רלוונטי ובאופן כללי, לצטט ספר שנכתב לפני מאות שנים זה לא נכון מדעית. מאז "מוצא המינים" זרמו הרבה מים בנהרות גלפגוס והתורת האבולוציה צמחה, התפתחה ותוקנה. דברים שדארווין לא הבין או לא ידע אז (בתקופה שבכלל לא חשבו על DNA או גנים!) נדרשו השלמה נוספת ותיקונים. קצת קשה לצפות מאדם שממציא תאוריה חדשה לכסות בספר הראשון שהוא מפרסם את כל התאוריה ללא שום בעיות או דברים לא ברורים שיש לבחון בעתיד. זה היה עיקר עיסוקם של בילוגים ב-150 השנים האחרונות ולבטל את כל העבודה שלהם בהינף יד ולצטט מקור שהוא מעניין וחשוב, אך כבר לא רלוונטי, זה מגוחך. באותה מידה אפשר לצטט גם את גלילאו וניוטון ולהתבדח על חשבונם (שהרי בתקופה ההיא כתיבה מדעית הייתה מאוד סיפורית, משעשעת ומלאה בהמון דמויות והסברים תאולוגיים לנוסחאות) אבל במידה רבה שניהם כבר לא רלוונטיים ורוב התופעות שהם תיארו תוקנו או עודכנו בהתאם לתורות החדשות שפותחו על סמך גילויים נוספים.במקום לצטט את דארווין, בוא נראה את מנחם בן מצטט מאמר מדעי אמיתי, של חוקר אמיתי, בעיתון ביולוגי מכובד שנבחן על ידי עמיתיו למקצוע ואושר לפרסום שטוען ההפך ממה שפרופסור לנצט טוען. יהיה לו קשה, כי אין כאלה, ולכן הוא חוזר למקורות מלאי החורים. זה כמו שאנשים יציגו כיום את המחשב הראשון שנוצר, יטענו שהוא גדול מדי ומסורבל ולכן כל מדעי המחשב שגויים.

(במאמר מוסגר אציין שיש אוניברסיטאות קיקיוניות שמעניקות תארי דוקטורט בפיזיקה לליצנים שמוכיחים את המודל הגיאוצנטרי. בהצלחה שיהיה להם…)

3. חטא הדחליל – כשל הדחליל הוא כשל לוגי נפוץ שבו לוקחים את הטיעון הלוגי שמנסים לסתור, מנסחים אותו בצורה שגויה ואז מצליחים לבטל אותו בהינף יד. גאוני! זה בדיוק מה שעושה מנחם בן. האמירות הטיפשיות שמנחם בן מייחס לדמיונו של לנצט אינם אלא דימיונו שלו ונובעים מבורות איומה באופן שבו אבולוציה מתנהגת. רק מי שלא מבין באבולוציה יכול לחשוב שאכן קיימים שלושה דורות בהם הסב הוא קוף והנכד הוא בן אדם ובמקביל להיווצרות האדם ייעלם לחלוטין גזע הקופים. כשמציגים דברים בצורה מגוחכת, קל מאוד לתקוף את הגיחוך שבהם.

לסיכום, מוטב למנחם להתמקד במה שהוא טוב בו (לפי ויקיפדיה): כתיבת ספרים, השתתפות בתוכניות ריאליטי רדודות והבעת דעות על החיים. ביקורת על מדע הוא לא יכול לנהל בינתיים.

החלק העצוב בכל הסיפור הזה הוא שלמנחם בן יש טור שבועי בעיתון, ספרים שנמכרים ברשתות ארציות וחשיפה כלל ארצית באמצעותה הוא יכול להפיץ הבלים וסיפורי אגדות ופיות. לי יש בלוג עם שני קוראים. הבורות ממשיכה לשלוט ולחלחל הלאה ושיהיה בהצלחה לכולנו.