הפוסט של מארק צוקרברג (כצפוי) קיבל חשיפה נרחבת ברשתות והידיעה על השימוש בלוויין "עמוס-6" כדי לספק פייסבוק לאפריקה הופיעה בכל אתרי החדשות. חלק גדול מהתגובות והטוקבקים עסקו בשאלה אחת: האם זה לא מיותר לספק אינטרנט למדינות בהן אין מים זורמים, חשמל ומזון? לא עדיף לספק מזון ותרופות לכפרים הנידחים במקום לתת להם את האפשרות להתחבר לפייסבוק? במקום לעבור מגיב-מגיב ולהסביר לו למה הוא טועה, החלטתי לנצל את הבמה הזו בכדי להסביר בבת אחת לכולם למה אפריקה צריכה אינטרנט. הבעיה היא שנתקלתי גם באופוזיציה מבית שכן גם אישתי לא נלהבת מרעיון האינטרנט החללי באפריקה. במקום מונולוג ארוך ומייגע פרי עטי בלבד, אני מזמין אתם לקרוא את שני הצדדים של המטבע – אני בעד ואשתי נגד.

בעד

במה מותר האדם מהבהמה? מה מבדיל אותנו מיתר החיות? אחת התכונות הייחודיות של המין האנושי היא יכולת התקשורת היעילה והמדויקת. בניגוד לשאר החיות, האדם מסוגל להביע את עצמו בצורה מדויקת, לייצר מבנים חברתיים גדולים, לארגן את פעילותם בסינרגיה ולשמר ידע. זה מה שהופך כל עידן למוצלח יותר מקודמיו וכל שנה היא שנה בה הידע האנושי לגביי העולם גדל עוד ועוד. כיום, רוב רובו של הידע האנושי נמצא לא רחוק מאיתנו, אי שם במרחבי המרשתת. הושט הסמארטפון וגע בהם.

נכון, זה לא יקרה מיידית. אדם רעב לא יתנחם בלייקים בפייסבוק ושיתופים לא עוזרים בריפוי ממלריה. אבל את השיטה השניה כבר ניסינו. האם רואנה, סומליה וסודן הפכו למדינות משגשגות בזכות כל משלחות האו"ם והצלב האדום שביקרו בהן? התשובה היא לא. לספק את הצרכים המיידים של תושבי אפריקה אולי יתן להם דגים, אבל לא חכות. זה יאפשר לדור הנוכחי להמשיך ולשרוד ולגדל דור חדש של אפריקאים נזקקים ומנוצלים. במקום זאת, הגיע הזמן לעשות מהפכה. לחלק לאפריקאים חכות. דור המדבר יסבול את המחיר אבל הדור הבא יהיה משכיל יותר ומתקדם יותר. חקלאים יוכלו לתכנן את הזריעה והקציר לפי תחזיות מזג אוויר מדויקות יותר ולהשתמש בטכנולוגיות מתקדמות יותר של חממות, טפטפות, הדברה ועוד. ילדים ילמדו לקרוא ויוכלו לחפש את מזלם גם מחוץ לשדה המשפחתי. אנשים חולים לא יאלצו לסבול בשקט אלא יוכלו להתחבר בשיחת סקייפ לרופא ולדון איתו במצבם.  בני נוער ילמדו על הסקס המוגן ואולי מגפת האיידס תפסיק להתפשט. אלו רק חלק מהיתרונות שיכולים להיות לאינטרנט וניתן להמשיך ולהפליג ככה כל היום.

במקרה הגרוע ביותר, תוכלו להעלות סלפי מכל מקום בספארי האפריקאי וזה חשוב לא פחות.

נגד

כן, רק הסלפי יצילנו…

אז צוקרברג הכריז שהוא רוצה להשתלט על העולם. סליחה, לאחד ולרשת את כל דרי העולם. אם ננתח את הרציונל, האם באמת נגיע למסקנה שמדובר באלטרואיזם? ברצון לפתור את בעיות העולם השלישי? לא. מאחורי כל הדיבורים היפים, הרצון לפרוץ גבולות ולהשיג את הבלתי אפשרי מעורבים גם חמדנות, רצון להשתלט על עוד נתח שוק, למכור שטח פרסום נוסף, להגדיל את המניה ולעמוד ביעדים פיננסיים. זה גם מה שהוא בטח מוכר לספונסרים של הפרויקט – עוד מיליארד סינים לאוסף הקהל השבוי.

נכון, אנחנו אכן נבדלים מהבהמה בשכלנו ובפייסבוקנו, אבל מה לזה ולאנשים מזי רעב בצדו השני של העולם? הסיבה העיקרית לעליבות חייהם היא לא היעדר הגישה לאפליקציית Doulingo, אלא המלחמות, השלטונות המושחתים, קרטלי הסמים ומלחמות הדת. מישהו באמת משלה את עצמו שאם אנו, החלק היותר משכיל של העולם, מכלים את זמננו בפורנו, קליק בייטים ב-NRG ומשחקי קנדי קראש, אנשים עניים מאיתנו ובעלי השכלה נמוכה בהרבה ינצלו את המשאב לצריכים נעלים ויפים יותר כמו הרחבת הדעת? אין תחליף להנחיה אנושית – בתי הספר צריכים להבנות ומורים צריכים ללמד, אחרת הנגישות לא תהיה שווה דבר.

צריך להודות בכך, עם הטוב שהאינטרנט מביא עמו – נגישות לידע אינסופי, שיתוף מידע, גלובליזציה – בסוף כולנו שבויים ומכורים, בוהים בסרטונים של חתלתולים, בעוד הניכור מתגבר, הקהילה נעלמת וילדנו משמינים. זה באמת מה שאנחנו רוצים לקדם?

התזמון לא יכל היה להיות טוב יותר: יומיים לפני הכנס ויום אחרי פוסט המבוא, יצא מארק צוקרברג בהכרזה דרמטית בדף הפייסבוק שלו על פיתוח מערכת תקשורת לוויינית לאספקת אינטרנט, בין היתר באמצעות הלוויין הישראלי עמוס-6 שישוגר בשנת 2016. בכדי להוסיף למוצלחות של ההודעה של מארק, אזכיר לכם כי נושא התקשורת הלוויינית הוא אחד מנושאי הכנס והח"מ הוא אחד החברים בקבוצה זו, כך שהפוסט של מארק צוקרברג הוא בבחינת הזמנה להתפרץ לדלת פתוחה ולכתוב על כך.

בעודנו מסותבבים בישראל קשה לפספס את הטלפונים הסלולריים ואת התפוצה של האינטרנט. כולם הולכים שפופים ומביטים בעולם הוירטואלי, מזמינים מוצרים בלחיצת כפתור מצידו השני של העולם, מחפשים דייטים, סוחרים במניות, פונים למשרדי הממשלה, מנהלים תכתובות עם כל החברים והעמיתים לעבודה ובאופן כללי – נראה שהאינטרנט שולט בהכל וקשה לנו לדמיין עולם בלי אינטרנט או את חיינו בלעדיו. אפילו ילדים בני 5-6 כבר מתחילים לקבל טלפונים חכמים ולשחק במחשב ונראה שכל העולם מחובר לאינטרנט, אבל זהו רק מצג שווא הנובע מכך שאנחנו חיים במדינת עולם ראשון מוצלחת למדי. בפועל, רק כשליש מאוכלוסיית העולם מחוברת לאינטרנט. שני השלישים האחרים נמצאים מאחור. הם אינם שותפים מלאים ברכבת הקידמה ומפספסים חלק גדול מהידע האנושי והתועלת שהאינטרנט יכול לספק.

הניתוק מהאינטרנט נובע ממספר סיבות עיקריות. ראשית, לא לכולם יש אוריינות טכנולוגית מספקת בשביל להשתמש באינטרנט. בין אם מדובר באוכלוסיה מפגרת טכנולוגית שאינה מיודדת עם מחשבים או באוכלוסיה אנאלפבתית שצריכה לעשות כברת דרך מסוימת לפני שתתחיל בכלל להתמודד עם הטכנולוגיה. שנית, מדובר על טכנולוגיה יקרה. מחשב או טלפון, תוכנות, חיבור לאינטרנט, ספק וכו' עולים הרבה כסף שאין. שלישית, יש מחסור במוטיבציה. בהרבה מקרים האוכלוסיה שמנותקת מהאינטרנט לא יודעת מה תוכל להרוויח מכך או שאין מספיק עניין בלהתחבר. אם רוב התושבים באזור לא מחוברים אז אין סיבה לגלוש בפייסבוק, למשל, כי החברים לא שם. אם אין מספיק תוכן בשפה המקומית או שרלוונטי לאכולוסיה המקומית, שוב אין טעם להתחבר לרשת. רביעית, וזו הזווית אותה נתקוף, היא התשתית.

במפה הבאה, הלקוחה ממאמר של צוקרברג משנת 2014 מוצגת הפרישה של האינטרנט ברחבי העולם:

באירופה, צפון אמריקה ומדינות מפותחות המצב מצויין, אבל אזורים נרחבים באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית המצב בכי רע והתשתית רעועה או לא קיימת כלל. זה לא כלכלי לחבר כל כפר נידח לאינטרנט באמצעות כבלים או לרשת אזורים נרחבים עם צפיפות אוכלוסין נמוכה באנטנות סלולריות. אזורים מבודדים אלו נשארים מנותקים מהעולם ללא יכולת גישה לאינטרנט וללא תמריצים להתקדם טכנולוגית בכדי שיוכלו לגשת לאינטרנט.

בעיה זו זוהתה כבר לפני מספר שנים וחברות רבות, במיוחד כאלו העוסקות באינטרנט החלו לעסוק בחיפוש אחר פתרונות ויצירת תשתית לחיבור נקודות מבודדות על פני הגלובוס לאינטרנט. באופן טבעי, אמצעים קרקעיים אינם יעילים ויקרים מאוד ולכן את הפתרונות החברות החלו לחפש באוויר ובחלל. הפתרון הסטנדטי הוא שימוש בלווייני תקשורת. לוויינים אלו מקיפים את כדור הארץ באותה מהירות בו הוא מסתובב סביב עצמו ולכן נראה שהם כל הזמן באותו מקום בשמיים. קל להפנות אליהם את האנטנה והם זמינים כל הזמן (בדיוק כמו "yes" – מכוונים את האנטנה פעם אחת ורואים טלוויזיה כל הזמן). החסרון הוא שהם מאוד רחוקים. לווייני תקשורת נמצאים בגובה של 36,000 ק"מ מעל פני כדור הארץ. האות המגיע מהם הוא חלש ולכן נדרשת אנטנה גדולה ומשדר חזק בכדי לתקשר איתם. בנוסף, לוקח לגלי הרדיו כחצי שניה לעשות את הסיבוב מחשב-לוויין-שרת אינטרנט-לוויין-מחשב ולכן יהיה lag ניכר בתקשורת.

אפשרות נוספת היא צי של לווייני נמוכים. לוויינים אלו טסים בגובה יחסית נמוך של מאות עד כאלף ק"מ מעל כדור הארץ. בזכות גובהם הנמוך האות שלהם חזק וה-lag נמוך בהרבה, אבל יש להם חסרונות אחרים. לוויינים אלו לא מסונכרנים עם כדור הארץ במהירות ההקפה ולכן אינם יכולים להישאר מעל נקודה אחת בשמים. במקום זאת הם כל העת "זורחים" ו"שוקעים" ולכן נדרש צי של לוויינים כך שבכל רגע שלוויין אחד שוקע חברו יזרח וימשיך לספק שירותי תקשורת. תנועה זו גם מצריכה אנטנות מסורבלות יותר המסוגלות לעקוב אחרי הלוויין הנע בשמיים.

אם ננמיך טוס עוד יותר, נחזור לאטמוספירה ונקבל שני פתרונות די מעניינים. כבר מספר שנים פייסבוק עובדת על צי של כטב"מים המבוססים על אנרגיה סולארית שיטוסו בגובה רב מעל אזורי היעד ויספקו להם שירותי תקשורת. כטב"מים אלו יהיו מסוגלים לשהות שנים בטיסה וצפויים להיות זולים בהרבה מהחלופה הלוויינית. בנוסף, במקרה של קלקול או תקלה ניתן להנחיתם, לתקן את הדרוש תיקון ולשלחם לדרכם שנית – מה שמאוד מוזיל את עלויות התחזוקה, בניגוד ללוויינים שהם בבחינת "שגר ושכח" (או לפחות "שגר והוא יישרף באטמוספרה כשיפסיק לעבוד").

גוגל בחרה בפתרון אחר והשיקה את פרויקט Loon: צי של בלונים סטרטוספריים המשייטים בגובה רב ומספקים שירותי תקשורת. הרעיון מאוד דומה לצי המזל"טים של פייסבוק אלא שכאן הבלונים נטולי מערכת הנעה והם מתבססים על זרמי אוויר באטמוספרה. בגבהים שונים יש רוחות קבועות בכיוונים שונים ועל ידי שינוי גובה הבלון ניתן לתפוס טרמפ על משב הרוח הרצוי ולהגיע לנקודה הרצויה. המטרה של גוגל היא שהבלונים יסחפו באטמוספירה בצורה מבוקרת כך שמעל כל מקום תמיד יהיה בלון. על הדרך מתכננים אנשי גוגל לצ'פר את חוקרי האטמוספרה עם שלל נתונים שהם יאספו במהלך הטיסות.

ההכרזה האחרונה של מארק צוקרברג, על השימוש בעמוס 6 והשיגור המתוכנן שלו ב-2016 לצורך אספקת אינטרנט לאפריקה מלמדת שכצפוי, אף אחד מהפתרונות הטכנולוגיים שהוזכרו לא מספיק לבדו. על ידי שילוב של מספר פתרונות (למשל – כטב"מים לכיסוי שטח וממסור המידע דרך לווייני תקשורת) ניתן להנות מהיתרונות של כל הטכנולוגיות ולספק פתרון הרבה יותר בשל טכנולוגי ואיכותי. היא מלמדת דבר חשוב לא פחות ואולי אף יותר – שהפרויקטים ממשיכים להתגלגל, הפיתוחים רצים קדימה ואנחנו בדרך לקראת התקופה שבה באמת העולם יהיה כפר גלובלי קטן.

הייתי יכול לסיים את הפוסט כאן או לחילופין, להתחיל להסביר עוד על היתרונות של האינטרנט וכמה טוב יהיה באפריקה כשיהיה אינטרנט. אלך בדרך הביניים ואציע לכם את הסרטון של פרוייקט Loon שמסביר את היתרונות שהעולם השלישי יזכה מחיבור לאינטרנט, רק במקום במלל אינסופי – באמצעות אנימציה חביבה:

בעוד 4 ימים ייצא לדרכו הכנס השנתי של ארגון ה-SGAC והפעם – בירושלים. היות וכותב הבלוג הוא אחד משני הנציגים הישראלים של הארגון ואחד ממארגני הכנס, תזכו במהלך הכנס ובמהלך כנס החלל הגדול יותר שיהיה מיד אחריו לעדכונים חמים על הנעשה בכנס, הדיונים, ההרצאות, התמונות ועוד. אבל לפני הכל – כמה מילים על הארגון והכנס.

המועצה המייעצת של דור החלל (SGAC- Space Generation Advisory Council) הוא ארגון לא ממשלתי עולמי שמטרתו ייצוג סטודנטים ואנשי מקצוע צעירים העוסקים בתחומי החלל מול האו"ם, סוכנויות החלל, התעשייה והאקדמיה. החברות בארגון הינה בחינם ומתאפשרת לכל סטודנט או איש מקצוע מתחת לגיל 35 העוסקים ומתעניינים בחלל. פעילות הארגון מתקיימת לאורך כל השנה וכוללת דיונים מקוונים, פגישות מקומיות ואירועים בינלאומיים.

הכנס המרכזי של הארגון (SGC-Space Generation Congress) מתקיים באופן מסורתי בסמוך לכינוס האסטרונאוטי הבינ"ל (IAC) בחודשים ספטמבר-אוקטובר. השנה ה-IAC (אתר ה-IAC – http://www.iac2015.org) יתקיים בירושלים ולכן גם ה-SGC יתקיים בירושלים – במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בתאריכים 8-10.10. הכנס מתקיים במתכונת של סדנא ומורכב ברובו מקבוצות עבודה הדנות בנושאים שונים. תוצרי קבוצות העבודה מוצגים באו"ם וכן בכנסים ובמאמרים מדעיים.

השנה יתקיימו בכנס 5 קבוצות דיון בנושאים הבאים:

1. חקר החלל וחלוציות בחלל – על האופי העתידי של הטיסות המאוישות לחלל וכיבושו.
2. תקשורת – יצירת רשת אינטרנט כלל עולמית באמצעים מוטסים או חלליים והנגשתו לכל האנושות.
3. מדיניות חלל – טיפול בבעיות הרגולטוריות והחוקיות הנוצרות עקב התפתחות תחום הננו-לוויינים והפופולריות העולה שלהם.
4. תצפית ארץ – התפקיד של צילומי כדור הארץ מהחלל לצורך מחקר שינויי האקלים.
5. יזמות חלל – איך לשפר את היכולת של יזמים בתחום החלל לפעול ולהוציא לפועל את מיזמיהם.

עבדכם הנאמן הצטרף לקבוצת התקשורת כך שהחיבור שלו לאינטרנט בכנס מובטח. בנוסף, יתקיימו בכנס מספר הרצאות של בכירים בתעשיית החלל העולמית, ערב גאלה בהשתתפות יו"ר נאס"א ופעילויות נוספות.

כנס ה-SGC הינו הזדמנות מצויינת להתקדם בתעשיית החלל הבינלאומית, פיתוח קשרים אישיים ועסקיים עם מקצוענים צעירים מכל רחבי העולם, להכיר מקרוב בכירים בתעשיית החלל וכן להיחשף לפעילותו של ארגון ה-SGAC ולתמיכה אותה הוא מעניק לצעירים העוסקים בחלל בתחילת דרכם. כמו כן, זוהי הזדמנות מצויינת לבלות כמה ימים עם אנשים מגניבים מכל העולם שנלהבים מהחלל בדיוק כמוני.

קצת לינקים לסיום:

עמוד הפייסבוק של הסניף הישראלי של SGAC.

עמוד הפייסבוק של הארגון.

עמוד הפייסבוק של הכנס.

האתר (האמיתי, לא פייסבוק) של הארגון.

אם אתם בגילאי 18-35, מתעניינים בחלל ומעוניינים להצטרף לארגון, אתם מוזמנים לעשות זאת באתר הארגון, לפנות אליי או לבקר אותנו בפייסבוק.