מבוסס על הרצאה שניתנה בפאב הטוטו קארה ב-9.10.16, במסגרת אירועי שבוע החלל העולמי. (חלק א', חלק ב', חלק ג')
האזור המתיר חיים
בחלק הקודם הופתענו לגלות שכוכבי לכהת הם די נפוצים ביקום. ברגע שהציוד הכבד, קפלר, עלה לחלל, הגילויים על כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש החלו להיות מאוד נפוצים ולא מיוחדים. מצאנו הרבה כוכבי לכת בגודל של צדק ולא מעט כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ ואף פחות מזה. לפתע, לגלות עוד כוכבי לכת כבר לא נחשב לסיפור גדול. יש הרבה כאלה ביקום. המצוד האמיתי שינה כיוון ועכשיו המטרה הייתה – למצוא חיים, או לפחות כוכב לכת שהתנאים עליו מתירים חיים.
מרבית התנאים השוררים על כוכב לכת נקבעים לפי האנרגיה שהוא מקבל מהכוכב אותו הוא סובב. כוכבי לכת קרובים מדי לכוכב שלהם מתחממים יותר מדי, הטמפרטורה על פני השטח גבוהה מדי. המים לא נוזליים, ותגובות כימיות אנרגטיות מדי מתרחשות מכדי ליצור חיים. בקיצון השני, על כוכבי לכת רחוקים מדי מהשמש שלהם אין מים נוזליים אלא קרח, והטמפרטורה נמוכה מדי מכדי לאפשר היווצרות של תגובות כימיות היוצרות חיים. האזור המעניין הוא טווח הביניים, המכונה האזור המתיר חיים /האזור הישיב (Habitable Zone) בו האנרגיה המגיעה מהשמש מספיקה כדי לחמם את כוכב הלכת כמו את כדור הארץ – מים נוזליים, קצת תגובות כימיות וביחד עם אטמוספירה – התנאים האידאליים להיווצרות חיים, לפחות כפי שאנחנו מכירים אותם.
נכון לכתיבת שורות אלו, התגלו כ-15 כוכבי לכת שתואמים את כדור הארץ ונמצאים באזור הישיב של כוכב האם שלהם. על כוכבי לכת אלו יכולים לשרור תנאים כמו על כדור הארץ ואולי, אפילו, חיים. באופן טבעי, אנחנו לא יכולים לדעת האם החיים כפי שאנחנו מכירים אותם (אתם!) הם האופציה היחידה להיווצרות החיים, אבל זה מה שאנחנו מכירים ולכן זה מה שאנחנו מחפשים. אולי יכולים להיווצר חיים בעולם קפוא או בעולם חם מאוד או על כוכב לכת ללא אטמוספירה, אבל אנחנו לא יודעים לדמיין את זה ולכן לא מחפשים את זה.
ואחרי שמצאנו – סיפור קצרצר על שלושה כוכבי לכת מעניינים.
KIC8462852
הכוכב עם השם הסקסי לעיל נעקב אחרי קפלר במשך כמעט חמש שנים ואפילו לא גילו סביבו כוכב לכת. מה שכן גילו הוא התנהגות מוזרה ביותר. הבהירות של הכוכב משתנה כל הזמן, ללא תבנית הנראית לעין מבלי שיש איזושהי תופעה אסטרופיזיקלית מוכרת שיכולה להסביר זאת. לא רק זאת, פעם אחת הבהירות של הכוכב התעממה ב-15% באופן מפתיעה וחזרה לרמתה המקורית ולאחר כ-3 שנים הבהירות ירדה ב-22% ואז חזרה לרמתה המקורית. ירידה של כמעט רבע מעוצמת ההארה של הכוכב משמעה שכוכב לכת, או גוף אחר, בגודל של רבע מהשמש שלו, עבר בינינו לבין הכוכב. עצום!
כדי להוסיף על התעלומה, עוצמת ההארה של הכוכב ירדה לאורך חמשת שנות קפלר בערך באחוז אחד. נבירה בארכיונים גילתה שתצפיות מוקדמות של הכוכב אי שם בתחילת המאה ה-20 הצביעה על כוכב בהיר יותר ממה שהוא נראה היום, כך שלא מדובר על תופעה חדשה אלא על מגמה ארוכת שנים.
בהעדר רעיונות אחרים או הסברים אסטרופיזיקליים סבירים, ההסבר הנפוץ ביותר כרגע הוא – חייזרים. כבר בשנות ה-60 פורסם מאמר של דייסון שהציע, יום אחד, לבנות מבנה ענקי סביב השמש שיקלוט את כל האנרגיה שהשמש מקרינה ו"מתבזבזת". במקום שרק אחוז קטן מאוד יגיע לכדור הארץ, למה שלא נפרוש פאנלים סולריים ענקיים מסביב לכל השמש ונקלוט את כל האור? כמות האנרגיה שנוכל לקלוט תהיה עצומה ותשרת את האנושות מעל ומעבר לכל צרכיה. אולי זה המבנה שהחייזרים שגרים בכוכב לכת ליד הכוכב בונים עכשיו?
סביר להניח שלא, אבל לפחות רעיונות כאלו מייצרים יחסי ציבור מצוינים למחקר האסטרונומי ומאפשרים לגייס כספים נוספים, גם מהציבור, כדי לגלות מה קורה פה.
Proxima Centauri
פרוקסימה סנטאורי הוא הכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ – קצת יותר מ-4 שנות אור מכדור הארץ. הגילוי שסביבו מסתובב כוכב לכת ארצי באזור הישיב הייתה הפתעה מעניינת – סביב השכן הגלקטי הקרוב ביותר אלינו, יש אולי חיים, ואם לא – יש כוכב לכת מעניין שכדאי לחקור, ממש מעבר לפינה. אם וכאשר המין האנושי יצא מגבולות מערכת השמש ויתחיל לחקור מקומות אחרים ביקום, פרוקסימה סנטאורי הפך למועמד הבולט ביותר לביקור הראשון.
ביקור שעשוי להגיע מהר מכפי שצופים. כבר עתה, פרויקט Starshoot מנסה לבנות חללית קטנה המבוססת על מפרש סולרי, שיואץ מכדור הארץ על ידי מערך לייזרים רבי עוצמה למהירות של 20% ממהירות האור. במהירות כזו, אפשר להגיע לפרוקסימה קנטאורי תוך עשרים-שלושים שנה ואולי אפילו בתקופת חיינו נזכה לראות תמונות של כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים. אני אישית לא מאמין שהשיגור יתבצע בעשורים הקרובים, אבל אם לא אנחנו, אולי נכדינו יזכו לצפות בתמונות HD מפני השטח של פרוקסימה קאנטאורי B, ונספיק לבקש מאמנים לדמיין איך זה נראה, כמו שעושים כיום.
הכוכב עם שתי השמשות
כפי שראיתם בסרטים – הפעם בגירסת המציאות. כוכב הלכת Kepler 16b מסתובב, באופן מאוד מפתיע, סביב שתי שמשות בו זמנית. אדם שהיה ניצב על כוכב הלכת הזה היה רואה שתי שמשות בו זמנית בשמים, זורחות יחד ושוקעות יחד. עוד מבנים מיוחדים התגלו בהם כוכב לכת שמסתובב סביב שמש שמסתובבת בעצמה סביב כוכב אחר, כוכב לכת במערכת של שלושה כוכבים וכו' וכו'. האפשרויות בלתי מוגבלות והגילויים המרתקים עוד יגיעו ויגיעו ויגיעו.
משחקי חלל 
2 תגובות